עאזר נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

התובע, קבלן עבודות גבס, אוחז בידו פוליסת קבלנים שנערכה עבורו ע"י הנתבעת. לטענת התובע, במהלך תקופת הביטוח, עת ביצעו עובדיו עבודות בתקרת גבס, קרסה התקרה וגרמה לנזקים לתכולת הנכס. הקבלן הראשי קיזז מהתובע, בגין הנזקים חלק מסכום אותו היה זכאי לקבל מאת עבור ביצוע העבודות. התובע עותר, עפ"י הפוליסה, לחייב את הנתבעת לשלם לו את סכומי הכסף שקוזזו ממנו בגין הנזקים כאמור בסך של 72,975 ש"ח .

לטענת הנתבעת אין היא חייבת לשלם לתובע מאום משלוש סיבות. הראשונה והעיקרית שבהן, הינה כי פוליסת הביטוח איננה מכסה את הפרויקט בו ארע האירוע. על פי לשון הפוליסה, כתנאי להקמת כיסוי ביטוחי, היה על התובע לדווח לחברת הביטוח על הפרויקט הנדון לפני תום מועד תקופת הביטוח והוא לא עשה כן. עוד טענה הנתבעת להתיישנות בהגשת התביעה, האירוע הנטען ארע ביום 3.2.09, התביעה הוגשה במרץ 12, למעלה מ-3 שנים מעת האירוע. כמו כן, טענה הנתבעת כי התובע אחר במתן הודעתו לעניין קרות האירוע.

התביעה הוגשה בסדר דין מהיר, תוך התייחסות כללית לקיומה של הפוליסה, בטענה כי עפ"י הפוליסה חלה על הנתבעת חובה לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה הנ"ל. אין בכתב התביעה כל התייחסות לטענתה העיקרית של הנתבעת כאמור, זאת על אף שהטענה היתה ידועה לתובע, ממכתב הנתבעת מיום 2.9.10, אשר התקבל אצל התובע וצורף לכתב תביעתו, בו פורטה טענה זאת כנימוק לדחיית התביעה. התובע אף לא הגיש כתב תשובה לכתב ההגנה.

כתב התביעה נתמך בתצהיר כללי, אשר תמך בעובדות כתב התביעה בלבד והתובע לא הגיש תצהירים נוספים ולא ראיות נוספות כלשהן.

למרות זאת, ועל אף שלא הכחיש את העובדה שלא מסר לנתבעת הודעה על ביצוע הפרויקט בו התרחשה התאונה, טען התובע בסיכומיו, כי פוליסת הביטוח כן מכסה את הפרויקט.

לשיטתו, כוונת הצדדים בעת שביקשו להתקשר ביניהם בחוזה הביטוח, היתה שלא להגביל את הכיסוי לפרויקטים מסוימים כלשהם ויש לקרוא את הפוליסה בהתאם לכוונת הצדדים. לביסוס טענתו הפנה התובע להצעת הביטוח שנערכה עבורו על ידי סוכן הביטוח, בה נרשם, כי התובע מבקש לבטח עבודות קבלניות עד לגבול של מיליון ₪, בכל תחום מדינת ישראל, ללא פירוט של פרויקטים ספציפיים. גם בשנה שלפני השנה הרלוונטית נעשה לו ביטוח אצל הנתבעת ובו לא היה תנאי של דיווח ופירוט של פרויקטים כלל. לדבריו, סוכן הביטוח, שהוא שלוח של חברת הביטוח, וכן נציגת הנתבעת אשר ניהלה מולו את המו"מ, ידעו על כוונת הצדדים כפי שהוא רואה אותה. העובדה ששני אלה לא הובאו להעיד מטעם הנתבעת, צריכה להיזקף לחובתה, בשל היותה בעל דין שנמנע מלהביא עדים רלוונטיים. הנזק נגרם במהלך תקופת הפוליסה ולו היה יודע התובע שדיווח מהווה תנאי לכיסוי ביטוחי, מן הסתם, היה מדווח על הפרויקט.

הדיווח על פרויקטים במהלך תקופת הפוליסה איננו מהותי. לו היה מדווח על הפרויקט, לא היה דבר מעלה או מוריד מבחינת התובעת, אשר לא בדקה את ארבעת הפרויקטים אשר עליהם כן דיווח לה, והיה ניתן לו כיסוי ביטוחי באופן אוטומטי, גם לפרויקט הנדון. לכן לדבריו, הנתבעת מנצלת את אי הדיווח על מנת להימנע מתשלום, בחוסר תום לב.

ב"כ הנתבעת הדגישה, כי כל טענות התובע בעניין כוונת הצדדים לא נזכרו בכתבי הטענות ובתצהיר מטעמו. המחלוקת בין הצדדים נתחמה בכתבי הטענות, אשר במסגרתם צרף התובע את הפוליסה לתקופה הרלוונטית, בה נרשם כי תחול רק על עבודות אשר לגביהם נחתם חוזה ודווחו לפני תום תקופת הביטוח. על כן, כל טענות התובע בעניין פרשנות הפוליסה, בהסתמך על עובדות כאלו ואחרות, לרבות כוונת הצדדים, הן בגדר הרחבת חזית אסורה שיש לדחותה.

דיון והכרעה

הצדק עם ב"כ הנתבעת בנושא הרחבת החזית. עיקר טענות התובע במסגרת סיכומיו ורוב החקירה הנגדית של עדת התביעה התמקדו בניסיון לבסס את הטענה כי הכתוב בפוליסה איננו משקף את כוונת הצדדים. טענות אלה לא נזכרו בכתבי הטענות ובראיות התובע. ההיפך הוא הנכון, לכתב התביעה צירף את פוליסת הביטוח וטען כי הנתבעת חייבת לשלם לו בהסתמך עליה. הצעת הביטוח אשר עליה מנסה התובע להסתמך לא צורפה לכתב התביעה ואף לא גולתה בתצהיר גילוי מסמכים אשר הוגש עם כתב התביעה (בהיותה תביעה בסדר דין מהיר). על כן, מדובר בטענה אשר חורגת באופן מהותי מכתבי הטענות ובהחלט מהווה הרחבת חזית, אשר ב"כ הנתבעת התנגדה לה חזור ושנו, ודי בכך בכדי לדחות טענתו זו.

עם זאת, למעלה מן הצורך, ניתוח הראיות אשר הוצגו בפני ואלו שלא הוצגו, מוביל למסקנה כי לשון הפוליסה כפשוטה משקפת את כוונת הצדדים אל נכון.

לשון פוליסת הביטוח ברורה וחד משמעית ולא ניתן לטעות בה: "פוליסה זו הינה פוליסה פתוחה. אי לכך יכוסו במסגרת פוליסה זו כל העבודות שלגביהן נחתם חוזה ודווחו לפני תום תקופת הביטוח הנקובה ברשימה".

התובע בחר שלא להגיש כתב תשובה לטענות הנתבעת, נמנע מהגשת תצהיר שלו בעניין ולא הביא ראיה כלשהיא מטעמו להוכיח טענותיו אלו. הכלל אודות המשמעות הראייתית שיש להימנעות מהבאת עדים וראיות יפה שבעתיים כאשר מדובר בתובע עצמו.

התובע אף לא הביא לעדות את סוכן הביטוח ואת נציגת הנתבעת, אשר לטענתו ידעו על כוונת הצדדים בעת כריתת חוזה הביטוח, לשיטתו. טענתו, כי הנתבעת היתה אמורה להביא עדים אלה מטעמה חסרת כל בסיס. הנתבעת לא היתה אמורה לצפות שהתובע יבקש לטעון בסיכומיו טענות בעניין זה, אשר לא בא זכרם בכתבי הטענות ובתצהיר התובע.

הטענה שהתובע לא ידע על תנאי הפוליסה כאמור איננה מתיישבת עם הראיות כלל וכלל . לקראת תום תקופת הביטוח פנתה הנתבעת לסוכן הביטוח של התובע בכתב, בצעד אשר יש בו כדי להפגין את יושרה ותום ליבה, הזכירה לו כי תקופת הפוליסה עומדת להסתיים, וכי התובע לא דיווח על עבודות שביצע כלל וכי יש לדווח על עבודות כתנאי לקיומו של כיסוי ביטוחי. בתגובה לפניית הנתבעת, העביר התובע לנתבעת, באמצעות סוכן הביטוח, רשימה מפורטת של העבודות שביצע במהלך תקופת הפוליסה. הפרויקט בו ארעה התאונה לא נכלל ביניהם. דהיינו, התובע ידע בוודאות שעליו לדווח לנתבעת על הפרויקטים בהם הוא עובד כתנאי להקמת כיסוי ביטוחי, ומשיקוליו הוא בחר שלא לציין פרויקט זה.

אין בידי לקבל את טענת בא כוחו של התובע בסיכומיו, כי יש לראות באי ציון פרויקט זה במסגרת רשימת הפרויקטים שעליהם דיווח, ראיה ליושרו של התובע אשר ידע באותה עת על התרחשות התאונה. ראשית, לו רצה לטעון כך היה עליו להתייצב ולהעיד דברים אלה בעצמו מכיוון שלא עשה כן, המדובר בספקולציה בלבד, שאיננה מתבקשת מאליה. שנית, לא קשה להעלות על הדעת נימוקים מדוע נוח היה לתובע שלא לדווח על פרויקט זה, למרות שידע כי התרחשה בו תאונה - בין אם משום ששווי הפרויקט היה עלול לחרוג משווי הביטוח, בין אם משום שדיווח על מספר פרויקטים גדול עלול היה להוביל לבדיקה של המבטחת, ובין אם משום שסבר, כפי שאמר מפורשות בתביעתו, כי הנזק שנגרם בתאונה יכוסה ע"י הביטוח של הקבלן הראשי והוא לא ייאלץ להפעיל את הביטוח שלו, דבר העלול להוביל בעתיד להגדלת הפרמיות שיהא עליו לשלם וכו'.

אינני מקבל גם את טענת התובע, כי דרישת הדיווח על פרויקטים איננה מהותית, כי אם היה מדווח על הפרויקט היה קם לו כיסוי אוטומטי ולכן, הימנעות מלשלם עבור הנזק מהווה שימוש שלא בתום לב בזכות חוזית. לא הובאה כל ראיה לטענה זאת, ולא ניתן לשלול אפשרות כי הביטוח לא היה מכסה את הפרויקט המסוים בשל הנימוקים בגינם התובע לא דיווח עליו. או למשל, בגין היעדר קיומו של חוזה לביצוע העבודות בפרויקט, אשר לא הוצג על ידי התובע במהלך המשפט, כאשר אף קיומו של חוזה, מהווה תנאי לתחולת הפוליסה.

בנוסף, חברת ביטוח מתפרנסת מהערכת סיכונים ולקיומה של וודאות יש עבורה חשיבות. העובדה שבתום תקופת הביטוח העריכה הנתבעת את הסיכונים העומדים בפניה במסגרת העבודות שדווחו ע"י התובע היא בעלת משמעות כלכלית, ולא ניתן לומר כי מדובר בדרישה בלתי מהותית.

העובדה שהצעת הביטוח מתייחסת לביטוח המוגבל בסכום, וברובריקת כתובת אתר העבודה נרשם "בכל שטח מדינת ישראל" מבלי לציין פירוט עבודות באתרים ספציפיים, איננה מלמדת כי דרישת הדיווח חורגת מכוונת הצדדים. אף בפוליסת הביטוח עצמה נאמר כי הפוליסה חלה בכל תחומי מדינת ישראל וסכום הביטוח הינו הסכום עליו הוסכם. התובע לא טען כי לא קיבל את הפוליסה ואם לא טרח לקרוא אותה, אין לו אלא להלין על עצמו בלבד.